סדנת גיבוש בקיץ – איך מגבשים צוות כשחצי ממנו בחופשה

יש לפעמים הרגשה שהקיץ הוא העונה הכי גרועה לגיבוש צוות, ואני מבינה למה. את יושבת מול לוח השנה, מנסה למצוא יום אחד שכולם נוכחים בו, ופתאום מגלה שזה כמעט בלתי אפשרי. אחת בחופשה משפחתית בצפון, שניים לקחו יום עם הילדים כי בית הספר נגמר, אחת עובדת מהבית בגלל הקייטנה שמסתיימת בצהריים, ומישהי כבר תכננה את הטיול שלה לחו"ל מלפני חצי שנה. וזה עוד לפני שהגעת לשאלה הקבועה של מי בכלל ירצה לבוא לפעילות גיבוש כשבחוץ ארבעים מעלות.

אז קודם כל, בואי נוריד מעלייך את הלחץ. גיבוש צוות בקיץ הוא אתגר אמיתי, אבל הוא לגמרי פתיר. הבעיה היא לא שאי אפשר לגבש בקיץ, הבעיה היא שמנסים לגבש בקיץ בדיוק כמו שמגבשים בחורף, עם פעילות אחת, ביום אחד, שכולם חייבים להגיע אליה בשעה מדויקת. וברגע שמשחררים את ההנחה הזאת, הכל נפתח.

הבעיה האמיתית: הקיץ שובר את לוגיקת "יום גיבוש"

רוב הפעילויות הקלאסיות לגיבוש נבנו סביב ההנחה שהצוות כולו נמצא באותו יום, באותו חדר, באותה שעה. הרצאה? כולם חייבים להגיע. חדרי בריחה? צריך את כל הקבוצה באותו רגע. ארוחת צוות במסעדה? חבל לעשות בלי הרבע שנסע.

וזה הופך את כל הכוונות הטובות לתסכול. כי לא משנה כמה תשתדלי לתאם, יהיה מישהו שלא יכול בדיוק בתאריך שנבחר, ואז או שדוחים, או שעושים בלי חלק מהצוות ואחר כך יש ריחוק במקום גיבוש.

הפתרון שרוב המחלקות מגיעות אליו בסוף הוא לדחות לספטמבר, "כשכולם חוזרים". וספטמבר מגיע עמוס בפרויקטי תחילת שנה, ואז דוחים שוב לנובמבר, ואז מסתבר שאין תקציב, ופתאום זה ינואר ואין גיבוש.

למה סדנת תכשיטים בהפעלה עצמית פותרת בדיוק את אתגר הקיץ

כאן בדיוק נכנסת ערכת סדנת תכשיטים בהפעלה עצמית, והיא פותרת את אתגר הקיץ כמעט מעצמה. הרעיון פשוט: כל אחת מקבלת ערכה אישית עם כל החומרים והאביזרים שצריך, ועם הדרכה מצולמת שמלווה אותה צעד אחר צעד מהתחלה ועד התכשיט המוגמר. אין מנחה שצריך לתאם איתו מועד, אין חדר שכולם חייבים להגיע אליו, ואין שעה מדויקת שמי שמאחר בה מפספסת הכל.

בואי נראה איך זה מתרגם לכל אחד מהכאבים של הקיץ.

גמישות מועד מלאה. אין יום אחד שכולם חייבים להיות בו. את יכולה לפזר את הסדנה על פני שבוע שלם, ולתת לכל אחת לשבת עם הערכה שלה ברגע שמתאים לה. מי שבמשרד תעשה את זה ביום שלישי בצהריים, מי שעובדת מהבית תפתח את הערכה בערב כשהילדים נרדמים, ומי שחוזרת מחופשה תקבל את שלה כשהיא חוזרת. אף אחת לא מפספסת, כי אין רגע אחד לפספס.

ערכה לכל אחת, בקצב שלה. כל האביזרים והחומרים נמצאים בתוך הערכה, בלי לחפש ציוד בחנויות שונות ובלי שמישהי תתקע כי נגמר לה חומר. ההדרכה המצולמת זמינה לעצור, לחזור אחורה, ולהמשיך בקצב האישי. מי שרוצה לסיים בשעה תסיים בשעה, ומי שנהנית להתעכב ולהשקיע תיקח שעתיים. אין כאן קבוצה שמחכה לאחרת, וזה מסיר המון לחץ.

אפשר לפצל לקבוצות, ועדיין לשמור על התחושה המשותפת. אם בכל זאת בא לך את הרגע המשותף, אפשר לתאם מפגש קטן של מי שנמצאות, אפילו שלוש או ארבע עובדות שיושבות יחד ועוצבות באותו זמן, ולמי שבחופשה לשלוח את הערכה הביתה. ככה אף אחת לא נשארת בחוץ, וגם מי שלא יכלה להגיע מרגישה חלק מאותה חוויה. אם תרצי, אפשר אפילו לחבר את כולן לשיחת וידאו קצרה תוך כדי, ופתאום החופשה כבר לא חוצצת בין מי שבמשרד למי שבבית.

זה בדיוק ההבדל בין סדנת גיבוש קיץ שמתאימה למציאות, לבין פעילות שמנסה להכריח את הקיץ להתנהג כמו חורף.

למה האווירה הרגועה של הקיץ דווקא עובדת לטובת הגיבוש

יש משהו בקיץ שמרכך אנשים. הימים ארוכים יותר, האווירה משוחררת, הצוות לא נמצא בפיק של פרויקטים ולא בלחץ של סוף רבעון. וכשנותנים להם פעילות שהיא לא עוד משימה אלא רגע של יצירה ושקט, החיבור קורה כמעט מעצמו.

כשמישהי יושבת עם חרוזים מול עיניה ומנסה לגרום לצמיד לצאת כמו שרצתה, קורה משהו מעניין. היא מפסיקה לחשוב על המייל שממתין ועל הדוח שהגישה אתמול. היא נמצאת פה, עם הצמיד הזה, ולפעמים גם עם עמיתה שיושבת לידה ומנסה לעזור לה לסגור את הסוגר. זה המפגש החברתי האמיתי, כי הוא לא מאולץ ולא מתוזמן, הוא פשוט קורה. אנשים שיוצרים יחד מתחילים לדבר אחרת, לא על העבודה ולא על היעדים, אלא סתם, כמו אנשים.

מה שקורה כשיש תוצר בסוף

ההבדל הגדול בין סדנת תכשיטים לגיבוש לפעילויות גיבוש אחרות הוא התוצר.

חדרי בריחה הם חוויה אבל בלי תוצר. ציור נשאר תלוי באיזה קיר עד שמוצאים לו מקום אחר. אבל כשמישהי מעצבת צמיד בעצמה, עם הידיים שלה, בצבעים שבחרה, היא יוצאת עם משהו שהיא תענוד מידי יום ותזכור מאיפה הוא בא.

"ואוו, עיצבת את זה?" זאת השאלה שהיא תקבל מחברה, ממישהי ברחוב, אולי מהבוסית שלה. וכשהיא תגיד "כן, בסדנה בעבודה", פתאום הסדנה הופכת לסיפור שהיא מספרת, לא לאירוע שנגמר. זה גיבוש שממשיך לעבוד עוד הרבה אחרי שהקיץ נגמר.

אז איך מתחילים לארגן סדנת גיבוש קיץ

ככל שתתארגני מוקדם יותר, האופציות גמישות ומדויקות יותר. בקיץ במיוחד כדאי לדעת בערך כמה עובדות יהיו בארץ ומתי, כדי שנוכל להחליט יחד אם הולכים על פיזור מלא לאורך שבוע, על מפגש קטן של מי שנמצאות, או על שילוב של השניים. אין כאן תשובה אחת נכונה, יש את מה שמתאים לצוות שלך הספציפי.

מעבר לזה, באמת אין הרבה מה לעשות, וזה כל היופי. לא צריך לתאם מנחה, לא לדאוג שכולם יגיעו לשעה מדויקת, לא להתרוץ אחרי ציוד. כל החומרים מגיעים בתוך הערכה מוכנה לחלוטין, ומדויקים לצרכים שלכם, ואנחנו נבדוק יחד שלא חסר דבר ושהכל מגיע בזמן. (ושבועיים מראש בדרך כלל מספיקים, ולפעמים אפילו פחות, אבל כדאי להתארגן מוקדם כדי שהכל יסתדר בנחת.)

אם הצוות שלך גדול במיוחד, גם זה לגמרי אפשרי. כבר התנסינו בסדנאות עם מאות משתתפות, ואין כאן הגבלה מקסימלית. ואם את מחפשת משהו שישאר אצל כל עובדת גם אחרי הקיץ, שווה להציץ גם בערכת תכשיטים כמתנה אישית לעובדים, שעובדת יפה גם כמתנת קיץ שכל אחת מעצבת בקצב שלה.

הקיץ לא חייב להיות העונה שבה מוותרים על גיבוש. הוא יכול להיות בדיוק העונה שבה הצוות שלך מתחבר אחרת, גם אם חצי ממנו בחופשה. רק צריך פעילות שבנויה למציאות של הקיץ, ולא נלחמת בה. באמת.

שלך, הדר 🙂